vat44.beginning.txt

לארץ שנ' ותהום כל העיר עליהם ותאמרנה החאת נעמי מהו הזאת
נעמי חזיתם נעמי שיצאה מארץ ישרא לחוצה לארץ מה עלתה לה
ובא גואלו הקרוב אליו זה בועז אימתי בשעה שמכרה נעמי חלקת
השדה אשר לאחינן לאלימלך מכרה נעמי השבה משדי מואב˙˙ ד'א' /
V ובאוגואלו הקרוב אליו זה בועז שכך נעמי אומרת לכלתה כי קרוב לנו
האיש מגואלינו הוא באותה שעה הלכה להרות אצל בועז אמרה לה
חמותה הנה הואזורה את גורן השעורין הלילה והוא היה נשיא והיה
זורה בערן אלא שהיו דורו פרוץ בעריות והיה יוצא לשם לשמור את גורנו˙
אמרה לה ורחעת וסכת ושכות שמלותיך וגו' ואחר כך וירדת הגורן /
וידדתי כתי' אמרה לה זכותי ידד עמך והוי וירדת הגורן והיא לא עשתה
כן כמו שאמרה לה ממתה הא אמרה ורחצת וסכת ואחרכך וירדת
המרן ומה עשתה רות לאחר שירדה לגורן עשתה שנ' ותרד הגורן ותש
ככל אשר יותה חמותה ויאכל בעז וישת ויטב לבו אמרו וינוכלבו שוסםי
בדברי תורה שנ' כי לקח טוב נתתי לכסי וכתי' לכו לחמי בלחמי ושתו ביין
מסכתי˙ וכתי׳ פקודי ײ ישרים משמחי לב˙ וישכב בקצה הערמה
ותבח בלט מהו ותבא בלטו כמו ראת אמר הנה היא לוטה בשמלה
ותגל מרגלותיו ותשכב ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת מהו
וילתת כמו דאת אמר וילפת שמשון את שני העמודים בתוך בא אותו
צדיק לפתתו אמ' לה מי את אמרה לו אנכירות אמתך אמרלה ומה
בא לעשות כאן אמרה לו לקיים את התורה שנ' וכי ימוך אחיך אמ' לה
הואיל וכאתה לקיים את התורה ליניהלו לה והיה בבוקר אם יגלך
טשוב יגחל שהיה לו אח ממנו ושמו טווב ואם לא יחפוץ לגאלך וגאזלתיך
אנכיחי ײ˙ א'ר' חניה אמרה לו בדברים אתה מוציאני ובועז עלה
השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דבר בועז אמ' לו שב ונבי
כתורה מה כתי' לא כך כתוב וכי ימוך אחיך ומכר אחוזתו אמ' לו בועז
לטווב חלקת השדה אשר לאחוינו לאלימלך מכרה נעמי ואני אמרתי
אגלה אזנר לאמר קנה שאתה גדול ממני לגאולה אם תגאל גאל
ויאמר הגואל לבועז קנה לךי באותה שעה גאל בוז מה שמכרה
נמי ומהיכן למד מן הפרשה הזאת וכי ימוך אחיר ומכר אחוזו
ועוד אזה הפסוק שאמ' ירמיהו כשעה שאמ' ה'בה' הנה חנמאר
בן שלום דודך בא אליך לאמר קנהלך את שרי אשר בענתות ויבא
אלי נמאל בןו דודי בדבר יי אל חצר המטרה מיד קיים את הפרשה
שנ׳ ואקנה את השדהנאת נמאל בן דודי כדבר יי אל חצר המטרה
ואקנה השדה את השדה מהיכן למד מפרשה זאת כי ימוך אחיך
אלו ישרﭏ כתי' וימכו בעוונם וכתי׳' בעצלתים ימך המקרה ומכר
מאחוזתו בימי מדי ותרם דנתי׳ ועשרת אלפים כבר כסף י ובאח גואלו
הקרוב אליו זה מרדכי דכתי' ביאיד בן שמעי בןי איר שהאיר עטוהם
של ישראל בתפלתו בו שמעי ששמע אל תפילתו בן קיש שנקש על
V על דלתי רחמים ופתחו לו וגאל את ממכך אחיו שכסה בתפילתו
ובתעניתו של ישרא עובותיהם שהיו כולכ ראוין להריגה בשבי 
שאכלו מסעודתו של אותו רשע ובמלאת הימים האלה עשה המלך
לכל העם הנמצאים ואיןעם אלא ישראל דכתי תהלה לכל חסידיו לבני
ישרא עם קיובו הללויה˙ וכתי' עם זו יצרתי תהלתי יספרו און
שני'˙ ובא גואלו זה ה'ב'ה' דכתי' גואלם חזק י' צבאות שמוד
הקרוב אליו˙ עם קרובו הללויה וכתי׳ את ממכר אחיו למען אחי ועי
אדברה נא שלום בך˙ ומה אני מה נאוו על ההדים רגלי מבשר
משמיע שלום˙ אם כחתי חלו זהשאמר הכתוב
אם חרוצים ומוו כשברא ה'ב'ה' את
עולמו חרץ ימיו של כל אחד ואחד וכן הוא אומר והיו לאותות
זה ראש חדש˙ ולמועדים אלו רגלים ולימים ש''ה' ימים של השנה
ושנים באותה ששנינו באחד בתשי ראש השנה לשנים ולשמטים
וליובלות ולנטיעה ולירקות וכי' ולמי נתנו לישרם מגיד דבריו ליעקנ
חקיו ומשפטיו לישרא˙ דפתחינן בפדשתא דיומא אם בחוקותי
תלו˙ אמ' ה'ב'ה' לישרﭏ אם עשית חוקי אין השלטון טוגעביך ואם
לאו מדי עכדו יקח אתכם בבקר בבקר אם חוקיו עשת ולא יעב˙
וכן הזהיר לשלמה אםתלך בדרכי לשמור' חוקי ומצותי נחשר
כאשר הלך דוד אביך והארכתי ימיך יואילו היה נשמר אדם הראשון
מפרי העץ אשר היה בתוך הגן לאהיה מת˙ עתה מות תמות
לפיכך הזהירם אם בחוקותי תלכו ואסלאו ימאסי אלהי כילא מ
שמעו ויהיו נודדים במוים ואם את מצותי תשמרו ונטעתים עול
אדמתם ולא ינתשו עוד אלא ואכלתם לחמכם לשובע ועשית
אותם ולא תעשו כמו שנ' ויחפאו בני ישראﭏ דברים אשר לא כן בײ'
אלהיהם ולכו גםכל חלי וכל מכה אשר לא כתי' וכן ישעיה אומר
עזבו את ײ' נאצו את קדוש ישרﭏ נזורו אחור˙ לכך ויהיו לאחור
ולא לפנים על כי שכתוב כיאל רחום וײ אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך
ולא הפכתימדת רחמנות למדת אכזריות מפני עוונותיףם היה
יי׳ כאויב בלע ישרא˙ וכתי' וחרה אפי בו ביום החוא ועזבתים למה
והמה מרון ועצבו את רוח קדשו˙י ואם זכיתי כה אמר ײ גואל ושרﭏ
' קדושו וגו ˙ אם בחוקתי תלכו˙ ולא עוד אלא מה כתי' בתריה
ל ונתתי גשמים בעתם ונתנה הארץ יבולה ואם לאו ונתתי את
לשמיכם ברזל וכתי' על כו כל שמים מעל והאריץ כל יבולה˙שא
לחוטאין ישר כלהעולם לוקים בשבילם דכת' והתברבו בזרעד
גי כל גיי הארם ואם לא יתקללו אם זכיתם וע השמ יתפרי ואם
ולאו כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים למה כי מן השמים דברתי
עמכם לכו לא תעשו אותי אלהי כסף ואלהי זהב ואם אתם עושין
ויהי כאשר קרא ולא שמעו וכתי' ואת משפני תשמרו ועשיתם
אותם˙ והיה טרם יהראו ואני אענה˙ שאל ר' שמוא ברנחאן את
ר' יונתן בן אלעזר כשהיה עומד בשוק אמ' לו שנה פרק אחד אמ'
לו לך לבית התלמוד ואני משנה לך שם אמר לו ולא כתי' חכמות
בחוץ תרונה אמ' לו יודע אתה לקרות ואין אתה יודע לשנות
מהו חכמות בחוץ תרונה בחוצה של תורה צא ולמד המרגלי
היכן היא נמכית ואבנים טובות היכן הן נמכרות לא במקומן הידע
אינן מוליכות אורן לאלבעלי ירקות ובצלים ושומים אלא במקום
סוחרים˙ מהן ברחובות תתן קולה מקום שמרחיבון את התורה
בבתיו כנסיות ובתי מדרשות˙ בראש מדרשה שלתורה הומיות הוי
מות תקיא כמר אוכלוסין מאבדת כי כגון דוד המבול ודור הסלגה
וסדום ועמורה בפתחי של תורה אמריק תאמר שלא תאומר כבר
קריתי אותה הפעם אחת איני צריך לקרות עוד אלא תאמר אלף
פעמים וכו הוא אומ' אילת אחבים שתהא חביבק לך כל שעה ושעה
התורה כאילת לא כל כך אהוב לכו לחוו בלחמי יעלת חן שמעלת
חז טל לו דיה דריה ירך בכל עת ומה התינוק הזה כל זמן שיונק
משדי אמו מוציאין חלב פסק מלינק יבשין דדיק כך כל זמן שאד
עוסק בתורה מוצא טעמים כל שעה ושעה ולכך הזהירך הכתוב אל
תבוז כי זקנה אמך ואם אין אתה עושה כן אם תעזבני ימים אעזבך
ושנים באהבתה של תורה תשגה מאד כל מלאכות שבעולם˙או נעל
ר' אבא אומ' אמריה של ברכות אמרתי תאמר של קללות וכתתי
גשמיכם בעתםי יתן י' מטור ארצך אבק ועפר˙ אם תקיימו מצות
אניח את העליונים ואדור בתחתונים בצכם ונתתי משבני בתוככם
וכתי' ושכנתי בתוך בני ישראל שעל מנת כן יצאו ממצרים שיעשו
את המשכן וידעו כי אני י אלהיהם עד לשוכני בתוכם למה נתאוה
V ה'ב'ה' דירה למטוה שכך אמר לאדם הראשון אם זכית כשם שאני
מלך על העליונים כך אעשה אותך מלך על חתחתונים שאין ויקח
ײ אלהים ויניחהו בגן עדן אלא לשון עילאי דהדי כתי' ותקח האשה
בית פרעה ואומ' ויקח את שרה ואומר ותלקח אסתר אלבית המלר
אחשורוש ומצאנו בפירחש ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית
האריץ ומניין שהשרה שכינתו בארץ דהכין כתי' וישמעו את קולוי
אלהים מתהלך בגן וכשחטא סילק שכנתו וכשזכו ישראל ועשולי
מקדש ושכנתי בתוכם וכן אמלשלמה הבית הזה אשר אתה בונה
אם תלך בחוקותי ואת משפטי תעשה ושכנתי בתוך בני ישראל
ולא אעזוב את עמי ישרא˙ וכתי' אם שוב תשובון מאחרי והכיתי
את ישראל מעל פני האריץ אשר נתתי להם ואת הבית אש
הקדשתי לשמו מעל פני ויהיה ישרﭏ למשל ולשנינה אם לא תששע
ולא תנעל אתכם וכשהרבה שלמה סוסים ונשים ויהילעת זקנת
שלמה נשיו הטו את לבבו אמ' לו ה'ב'ה' אני נתתי לר את התורה
לעשות מצותיה ותנאין שהתניתי בה דכתי' לשלמה אלהים
משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך ייען אשר היתה זאת עמך
ולא שמרתי את בריתי וחוקותי מה אני עושה כן יהיה דברי אשר
יצא מפר˙ עמד מנשה והעמיד את הצלם והכניסו לבית קדש הקר
וישם את הסמל אשר עשה בבית אשר אמר יײ אלדוד ואל שלמה
Vבנו וה'ב'ה' אמר לירמיה הנחש הזה כל זמן שהבן שבא לינק אמו
רואה אותו מרחוק וחולצת ת שדיה בשבל שינק ולא ירא
ושדיה מכוסים ויברח שלאינק אלא הניק את גוריהן בת עמי לאכר
V ו שראה אותי נכנם לבית והכניסו שם את הצלם כדי להוציאוני
משם בתחלה עשה לו פרצוף אחד כביכול השכינה לזוית אחרת
V ל בכשראה כך עשה לו ארבע פרצופין שיסתלין שכינתי דכתי' כי
קצר המצע מהשתרע מפני והמסכה צרה להתכנם שנעשה צרה
כשתבנים ותו שכתוב בו כונס כנדמי היסי אמ' ה'ב'ה' אלך ואשוב אין
כתיב אלכה ואשובה אם עושין תשובה אני הולך אל מקומי הראשון
בצר להם מתוך צדה יעשו תשובה ישחרונני ולכך הזהים בצר לך
ומצאוך כלהדברים האלח ר' אליעזר אומ' אם עושין תובה אחיש
להם תשוה ואם לאו אני יי בעתה אחישנה˙ ר' יהושע אומר בין
בין עושין תשובה ובין אינו עושי תשובה כיון שיגיע הקץ מיד
נגאלן שנ' אני יי' בעתה אחישנה˙ ר' אליזר אומ' ה'ב'׳ה' מעמיד
עליהן מלר דע שגזירותיו קשות כהמן ומשתעבד בהן ומתוך
כך עושין תשובה שנאמ' כי יבא כנהר צר רוח יײ' נוססה בו וית
אחיו ישובון אלפי אל בני ישראל באותה שעה ובאל ציון גואל 
ולשבי פשע ˙˙ וידבר ײי דבר אל בני ישראל איש כי יפליא לנרור
זה שאמר הכתוב כי מי בשחק יערך לי אמ' ה'ב'ה' מי שהוא עשה
מעשי שאני עושה בשחק יערוך לי˙ א'ר לו משל למלך שבנה
מדינה והדליק בתוכה שני פנסין כשם שהדלקתי אני קוראו אותו
אגיסטא ואיני מקנא בו כד ברא ה'ב'ה' השמים והארץ ונתו בן שני
פנסין שיהו מאירין לעולם חמה ולבנה שנ' ויתו אותם אלהים
וברקיע השמים להאיר על הארץ אמ' ה'ב׳ה' כל מי שיכול לעשות
ל שני מאורות אלו שיהו מאירין לעולם יהא שוה לי שנ' כי מי בשחי
יערוך לי׳ אם ערך שני פנסין אלו ידמה לו ואין ערך אלא אורה
דכתי' על המנורה הטהורה יערך את הנרות הויכי מי בשחה יער
ליי הוא שאמר הכתו' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה ואל
מי תדמיוני ואשוק יאמר קדוש אל תהי קמח יאמר קדושי אלא יאמר
לו קדושי כי מ בשחק יערוך ליי א'ר' אבהו הלוי ברבי מי כמוך
מאיר עיני חשכים בעיניין שנ' על המנורה הטהורה יערוך את
ואת הנרות˙י ד'א' כימי בשחק יערוך לי אמ' ר' אבין הלוי מי כמוך
מלביש ערומים ואין יערוך אלא מלכיש ערומים שנ' וערך בגדים
ומחיתך˙˙ דא' כימי בשחק יערך לי אר אבין הלוו אין יערוך אלא מלחמה
שנ' ויערכן אתם מלחמה בעמה השדים מי כמוך עורך מלחמה˙˙ ד'א' כי
מי בשחק יערך ליי' מי כמוך זן את הרעבים שב ביום השבת ביוסהשבת
יערנו וכתי' והיתה לאהרן ולביו ואכלוהו במקום קדוש וגו' ˙˙ ד'א' כימי
בשחק יערוך ליי בשעה שבקש ה'ב'ה' לבראות את האדם היומלאכי
השרת אומ' מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדכן מה אתה מבקש
מן האדם הזה אמ להם ה'ב'ה' ומי מקיים מצותי וחוקותי אמרו לו
אלו מקיימין תורתך אמ להם כתו'בה זאת התורה אדם כי ומות
באדל ואתם אין ביניכם מיתה כתי׳ בה אשה כי תזריע וולדה זכר
ואתם אין לכם יולדות כתי׳ את זה תאכל ואתזה לא תאכלו ואתם
V אין ביניכם אכילה הוי אין התורה הזאת יוצאה אצלכם שנ׳ לא
תמצא בארץ החיים לא תמצא התורה אלא במקום שיש בו חיים
ומתים אבל במקום שהם חיים לעולם ולעולמי עולמים לא תתקיים
 התורה שהיא ברכות וקללות וקרבנות˙ כיון שאמ' ה'ב'ה' לישראל
שיעשו לו משכו ומזבה העולה ומזבח הקטורת התחילן מקריבים
ל בתוכם התחיל הב'ה' מצוה אותם במה מצות עלכל דבר ודבר שהן ו
 עושין התחיל ה'ב'ה' אומ' למלאכי השרת כי מי ביניכם עורך לי כשם
 ל שישראל עורכין שהייתם אומ' מה אטוש כי תזכדנו ובן אדם כי תפק
ו עורבין לי קרבנות כמו שב' וערך הבהן אותם עורכין לישולחנות כמו
שנ' ביום השבת ביום השבת יערכנו אויש בינכם עריבות נפש כאו
שנ' איש כי יפלא נדר בערכך נפשות זה שאמר הבתוב פרי צדיק
עץ חיים ולוקח נפשות חכם אסיהיה אדם צדיק ואינו עוסק בתורה
אלאפרי צדיקעץ חיים זו התורה שמתוד שהוא בן תורה הלוא לומד
היאר לוקח נפשות שנ' ולוקח נפשות אחכם שאם ידור לערוך
נפשות הוא לומד מו התורה היאך ואם אינו בןתורק אין בידן כלור
וכן אתה מוצא ביפתח מפני שלא היה בן תורה איבר את התורה
אימתי בשעה שנלחם עם בני עמון ונדר שנ' וידר יפתח נדר לן 
ויאמה אם נתון תתן את בני עמון בידי והיוד היוצי אשר יצא מדלתי
לקראתי בשוכי בשלם מבני עמו˙ והיה ליי והעליתהו עולה˙ באותה
שעה היה עליו כעם גדול מן ה'ב'ה' אמ' אילו יצא בוביתו חזיראו 
גמנ היה מקריב לפני לפיכך לפיכך זימן לו ה'ב'ה' בתו כל כך
V למה כדי שילמדו הנודרים הלכות נדרים וקונאות שלא לנהוק
טועיות בנדרים וקונמות והנה בתו וצת לקראתו בתופים
ל ובמחולות ויהי בראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי
הכרע הכרעתני ואת היית בעוכרי ואנכי פציתי את פי אל
יי ולא אוכל לשוב˙ והלא פנחם היה שם ולא היה לו ללב
לשואלו אלא בגסות הרוח אבדה בתו אמ' אני ראש שבטי ישרא
וראש הקצינים אשפול עצמי ואלך אל פלוני הדיט ופנחם אמ
V אני בהן גדול בן כהן גדוו אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט
אותה שעה איכרה ההיא עלובתא מעלמא מבין ת ויהוןושניהם
ו נתחייבו בדמיה פנחם הכהן שנסתלקה ממנו רוח הקדש יפתח
ל שנתפזרו עצמותיו ויקבר בעדר הגלעד אין כתי'יכאן אלא ויקם
 בערי גלעד כל מקום שהיה הולך היו מתזרק עצמותיו למה
שליו אמרה לובתו אבי שמא כתב ה'ב'ה' בתורה שהו מקריבין
לפני ה'ב'ה' נפשות בני אדם אמ' לה אין כתוב בתורה אדסכי
יקריב מכם קרבן ליי שמא מבני אדם אמ' לה בתי כבר נדרתי
V˙והעליתהו עולה שמא כל הנורדר יכול שלא ישלם את נדרו
אמרה לו יעקב אבינו שנדר בל אשר תתן לי עשר אעשרנול
שמא הקריב לה'ב'ה' משנים עשר שבטים שיו לן ולאעוד
אלא שאמרה חנה ותדור נדר ליי' ותאמר י צבאות אם ראה
תראה בעוני אמתך וזכרתני ולא תשפח את אמתך ונתתה
ל אמתרך זרע אנשים ונתתו' לײ שמא הקריבה את בה
לפני ה'ב'ה' כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע כיון שלא
שמע אמרה לו הניח לי ואלך לבית דין שמא אמצא פתז ל
לנדריך שנ' הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים
א'ר' לוי בדר זבידא וכי יש אדם יודד על ההרים והלא בני אדסעולן
על ההרים אלא אלו סנהררי גדולה שנ' שמעו ההים את רזבוי
והאיתנים מוסרי ארץ וגומ הלכה ולא מצאו לה פתח להתיר