parma2367.txt

ראה אנכי כת' ולעם הזה תאמרו כה אמ' יי' הנני נותן 
לפניכם את דרך החיים ואת דרך המוות 
וכת' משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו
אזניכם לאמרי פי וכת' רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים
אשר ראו עיניך יום אשר עמדת לפני יי' אלהיך בחורב ללמדך שכל המבטל מן 
התורה כאילו כופר בהק'ב'ה שלא נתן תורה לישר' אלא שי(כ)עסקו בו יומם ולילה וכל
העוסק בתורה תדיר ומקיימה כאילו הוא קיבלה מהר סיני לפי' הוא אומ' והדעתם
לבניך ולבני בניך וכת' יום אשר עמדת כשבא אסף התחיל לומ' האזינה עמי תורתי
וכן אמ' שלמה כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו אמרו יש' לאסף וכי יש 
תורה אחרת שאתה אומ' תורתי כבר קבלנוה מהר סיני אמ' להם פושעי ישר' אומ'
נביאים וכתובים אינה תורה ואין אנו מאמינים בהם שנ' ולא שמענו בקול יי'
אליהנו ללכת בתורתו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים הרי שנביאים וכתובים
קרואין תורה לכך נאמ' האזינה עמי תורתי ד'א' האזינה עמי תורתי זה שאמ'
הכת' איש חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח כשיראל חוטאין נמנעין מכל 
טובה וכשזוכין מוסיפין טובה על מה זוכין כשעוסקין בתורה אז מוסיף הקב'ה טובה
בעולמו את מוצא כשעשו יש' את העגל נמנע מהם חיים ושלום שנשתברו הלוחות
שהיה כתו' בהן חירות מן המיתה ושלום שהיה כתו' שם שמו הנכבד והנורא מפורש
ולא היה תחרות בעולם כיון שהיה אדם הוגה בו לא היה שולט עליו יצר הרע והיה
שלום בינהם וחיים כשם שהיה בעליונים כך היה בתחתונים בשביל שמול שלה'ק'ב'ה
שהוא שלום שנ' ויקרא לו יי' שמו וכיון שנשתברו הלוחות נמנעו מכל אותה טובה
שנ' ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וגו' וכשביקש משה רחמים עליהם
אמ' לו הק'ב'ה' לא בראתי את העולם אלא בשביל התורה שנ' ואשים דברי בפיך
ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמ' לציון עמי אתה והם המירו את 
כבודם בתבנית שור ואתה שברת את הלוחות והיאך העולם יתקיים בלא תורה
אמ' משה ריבוני מה אעשה אמ' לו הק'ב'ה' גוז ראני שתפסול אחרים שנ' פסול לך
מהו לך מלמד שהק'ב'ה' נתן התורה למשה במתנה לבדו ובשביל הטבת עינו של
משה נתנה לכל ישר' היינו פסול לך לך ולא לאחרים והפסולת יהא שלך ונתעשר	
כי יכרית יי' אלהיך את הגוים אשר אתה בה שמה לרשתה משל
למה הדבר דומה למלך שנטע כרם בתוך שדהו והיה בתוכו ארזים גדולים וקוצים
צוה המלך וקיצצו את הארזים והניח את הקוצים אמרו לו עבדיו ובני ביתו
אדונינו המלך הקוצים שאנו מסתכנים מהם הנחתה והארזים קצצת אמ' להם
הקוצים אני צריך לגדור את כרמי מהם לפי' הנחתים ואם יהא הכרם גדור מיד
אצית אש בהם ותאכלם כך עשה הק'ב'ה' לישר' שבחר אותם מכל האומות והביאם
אל הארץ הטובה והושיבם ונטעם כמו כרם חמד שנ' כי כרם יי' צבאות בית יש'
ואיש יהודה נטע שעשועיו והכרית את הארזים את האמורי הכנעני והפריזי
שנ' ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גובהו והניח את בניהם
ובני בניהם שם כדי שיפחידו את יש' לשמור מצות יי' שנ' ואלה הגוים אשר (ציוה) [הניח]
יי' לנסות בם את ישר' השומרים הם את דרך יי' וכשיעמוד הכרם על עומד 
במשמרת התורה יכלה את הקוצים שנ' והיו עמים משרפות סיר (עמים) קוצים 
כסוחים באש יצתו וכת' כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו וכן אתה 
מוצא כשיצאו יש' ממצרים היאך רדף אחריהם פרעה הרשע כת' עליו ויקח שש
מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשים על כולו מהו שלישים שלשים איש
על אחד יש' ראה כמה אוכלוסין יצאו עם פרעה כשראו ישראל כל כך הרודפים
נבהלו מפניהם מה כת' שם ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה יש' וישר' היו
אומ' מי יכול לעמוד כנגדם אמ' להן הק'ב'ה' כל אלו חייכם כך הם חשובין לפני 
כרוכב אחד וסוס אחד שנ' סוס ורוכבו רמה בים וכולן מתו בנשיפה אחת 
שנ' נשפת ברוחך כסמו ים וכן עתידין       לבוא על יש' ואף הם ישרפו 
כולן בשריפה אחת שנ' ושנפטתי אותו בדבר ובדם ובגשם שוטף ואבני אלגביש
וגו' אותה שעה והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני עמים רבים וידעו כי אני יי' אמן